השווקים הסודיים של הגליל

במדינה עם כל כך הרבה עדות שונות, לא פלא שיש מגוון כל-כך רחב של שווקים מקומיים, אותנטיים
ומגניבים. אבל אפילו במדינה הקטנה הזאת, יש מקומות שמעט מאד אנשים מכירים מחוץ לבועה שלהם.

השוק בעכו:
הרבה מאתנו עוברים בשוק עכו ונדהמים מהדגה, מהריחות והצבעים של השוק.
כיצד התיירים עומדים בתור אצל סעיד, ואחרי כמה ניגובים, עושים "וי" על השוק ועוברים האלה. אבל כמה
מאתנו באמת לקחנו את הזמן להכיר את השוק? את האנשים? התרבות?
האם אכלתם פעם בחומוסיות אמיתיות. אלה של המקומיים עיסה או סוהל, בכניסה לשוק.
ואם חומוס זה פחות הקטע שלכם, יש מסעדות אחרות לא פחות טובות.

ליד הנמל, יש מסעדה שנקראת "מסעדת הדגים". כדי להגיע אליה יש לעלות במדרגות מאחורי בסטה של דגים.
מלמעלה, יש נוף מרהיב של הנמל. כאן, התפריט פשוט. פשוט מאוד. המלצר (הבן של בעל דוכן הדגים למטה)
מספר מה אביו תפס הבוקר בים וכל מה שנשאר זה רק לבחור. תוך 15 דקות תקבלו הישר מהבסטה למטה,
את המנה שלכם עם צ'פס פריך וסלט. זהו. אין יותר פשוט, טרי וטעים מזה.

בנוסף, בתוך הבזאר התורכי הלא פחות מוצלח, פורחות 4 מסעדות מאד מוצלחות, מרקטו, סבידה,
בקושקה ודלאל (שבימים אלה משנה את השם והניהול). הן כולן שונות זו מזו, אבל כל אחת שווה
ביקור.

בחזרה לשוק עצמו. כדאי לעצור ליד הבסטות של הירקות ולראות את סוגי הירק שלא רואים בשווקים
אחרים. למעשנים שביננו , במיוחד אלה שמגלגלים טבק לסיגריות תוצרת עצמית, כדאי לקנות טבק שגודל
בשדות הטבק האחרונים בישראל, לייד מעלות תרשיחה, או טבק משכם.

השוק בעראבה:
השוק הגדול בצפון, בו כולם עושים את הקניות לפרי וירק טרי, נמצא בכפר עראבה. שם, אין יהודים
וערבים, אין דרוזים ונוצרים. יש רק קונים. וזה לא משנה מאיפה הם באים ולאיזה אלוהים הם מתפללים.
הם באים כי שם ימצאו את כל מה שהאדמה יודעת לתת, בחצי מהמחירים של ת"א ובאיכות הכי טובה.
יש שם ענבים מהערבה, וענבים מהבוסתן של אחמד. עגבניות חממה ועגבניות בלדי. דבש, שתמיד מוכרים
עם חלת הדבש, חצילים בלדי, חצילים קטנים למילוי וחצילים עוד יותר קטנים להחמצה.

ועכשיו בחורף, כל עשבי הבר, מעלי זעתר טריים, עולש, חובזה, תרד בר (שלא דומה לתרד מהסופר,
ובעצם קורים לו סבאנך, כמו spinach באנגלית), ועד סנעריה, ומררה. קונים פה פריקה ב-3 עוביים
של גריסה, תבלינים, תמרים מעצים מקומיים, ביצים ישר מהלול וקפה מבית קלייה מקומי.

אם כל החגיגה לעיניים עושה אתכם רעבים, אז תעצרו אצל סוהילה, שמייצרת מולכם פתיר –
מאפה ממולא בעלי זעתר טריים, או תרד בר ומנאפה על הסאג'. או תכנסו לעראבה ותאכלו שוארמה
מצויינת, בשוארמה הגליל, בתחילת הכביש הראשי, או חומוס אבו מאהר, באמצע הכפר. השוק פעיל
רק בימי שלישי ושבת.

השוק בכפר יאסיף:
בימי שישי, יש שוק דומה, אבל קצת יותר קטן. בכפר יאסיף, בגליל המערבי. אותו ערבוב של כל
אוכלוסיות הגליל, אותם פירות וירקות הגדלים 10 ק"מ מהשוק, אבל עם תוספת של דגים ופירות ים,
כתוצאה מהקרבה של כפר יאסיף לים.

אם אתם מטיילים בגליל המערבי בשישי-שבת ומחפשים מקום חדש, אז השוק הזה בהחלט שווה שיטוט.
וכמובן, כל כפר והחומוס שלו. כאן תמצאו את אבו-אדם המיתלוגי (לפחות לתושבי הגליל) וכנאפה שרק
אפשר לחלום עליה, באל-וליד, בכביש הראשי, 5 דקות הליכה מהשוק.

בכלל, כפר יאסיף, הוא כפר מרתק, עם שילוב של נוצרים, מוסלמים ודרוזים, הגרים (בדרך כלל) בשכינות טובה.
יש בכפר יקב, כנסיות, וגרעין הכפר הינו בן 500 שנים. שווה אפילו סתם לשוטט.

השוק בתרשיחה:
השוק האחרון ששווה להזכיר הוא שוק תרשיחה, הפועל בימי שבת. חלקו הראשון מזכיר את שוק רמלה-לוד:
מלא בגדים זולים, כולל ג'ינסים מכל המותגים, וכמובן, אמיתיים! בחלקו השני תוכלו למצוא גם פירות וירקות.

כשמסיימים לאכול ולעשות קניות נכנסים לגלידריית "בוזה" המקורית. פירוש המילה "בוזה" בערבית היא גלידה.
המקום הוקם כשותפות בין יהודי קיבוצניק וערבי מתרשיחה, ויש היום כבר 4 סניפים ברחבי הארץ, כולל ת"א.

לסיכום, קחו את השוק בקצב המקומי, תעצרו, תשאלו שאלות ותמצאו אוצרות מקומיים.

אני מזמין אתכם לקחת חלק באחד הסיורים לשווקים המקומיים בצפון ולגלות מקומות שבכלל לא הכרתם או להגיע לסדנת בישול גלילית.

נכתב ע"י פול