יעל מן שחרלמי מאיתנו יצא להגיע לראיון עבודה ולהתקשות להחליט מה לעשות עם הידיים? לאן להסתכל? מתי לענות? או מתי עדיף לשתוק? כמה טיפים קטנים שיעזרו לכם לעבור את הראיון הבא ולמנף את ההצלחה שלכם!
4 טיפים שיעזרו לכם להיתפס כאנשים קשובים באמת:
אני רוצה להציג לכם היום גורם משמעותי להצלחה בריאיון עבודה/ פגישה עסקית, היישר מתוך הספרים של אומנות הקשב.
הגורם המרכזי להצלחה הוא: הקשבה פעילה. אתחיל במספר נתונים על עולם הדיגיטל ואז אסיק מהם מסקנה מעשירה אחת שתעזור לכם למנף הצלחה.
נתון מספר 1 – ממוצע הקשב של אנשים בעולם הדיגיטל ירד.
בגלל גירויים רבים, שפע של מידע ועומס בחיי היום יום שהולך וגדל, יכולות הקשב כיום דלות יותר מאשר בעבר איך זה נראה במספרים? מחקרים בתחום הפסיכולוגיה הקוגניטיבית לא בהכרח מצליחים להגיע להסכמה אחת בנוגע לנתון של ממוצע הקשב. יש כאלו מצאו במחקרים ממוצע של 3.5 דקות קשב ויש כאלו שמצאו 8 שניות בלבד! (The Eight-Second Attention Span) אבל מסקנה אחת משותפת כן קיימת לכולם: הממוצע ימשיך לרדת ככל שהטכנולוגיה תשתכלל ותהפוך ליותר זמינה.
נתון מספר 2 – יכולות הזיכרון של האדם החדש מצומצמות יותר.
אנחנו מוקפים באמצעים טכנולוגיים ולכן לא צריכים להתאמץ יותר לזכור פרטים כמו מספרי טלפון, שמות, כתובות ועוד.. הזיכרון עובד בדומה לשריר בגוף, וכאשר אינו מתאמץ הוא נוטה להתנוון. בשורה התחתונה רובנו זוכרים פחות משאר בעבר. תוסיפו לכל המשוואה הזאת את הנתון שמסביר כי אנו חיים בעידן עמוס מידע ואירועים. אנשים החיים במאה ה21 חשופים ליותר מפגשים / כנסים / אירועים ועוד מאשר כל תקופה אחרת שידעה האנושות. כאשר אדם ממוצע נמצא במצב של עומס אינפורמציה וזיכרון חלש עולה הסבירות כי הוא יזכור רק את המקרים / אנשים / מוצרים שבלטו באופן יוצא דופן. כמו כן, לאדם יש נטייה לשייך את המילה "טוב" לתחושת: "מוכר", כלומר מוכר זה טוב. לכן אנשים או מוצרים שנוטים לזכור אותם בגלל תספורת שיער מאוד ייחודית או שם בלתי נשכח, עשויים לזכות ליותר הצלחה בעידן דיגיטלי.
נתון מספר 3 – מה שבולט יותר זכור יותר.
אנו נוטים לזכור טוב יותר אובייקט יוצא דופן. כאשר אובייקט מסוים בולט על פני אובייקטים אחרים אנו נוטים לזכור אותו יותר טוב ולאורך זמן. כפי שציינתי מקודם, בולט יכול להיות צבע שיער או שם, אך לאלו מאתנו שאין את היכולת לבלוט באלמנטים כאלו, הדרך השנייה לבלוט היא באמירה מאוד ייחודית או הצגה עצמית יוצאת דופן. הרעיון הבסיסי הוא שלאדם יש בראש תבניות קוגניטיביות מאוד מסודרות ל: אנשים, מצבים, תפקידים ועוד. אם למשל מראיינת שואלת מרואיין שאלה כמו : ספר לי על עצמך .. אז היא מצפה לשמוע תשובה יחסית ארוכה. בטח ובטח אם זה בראיון עבודה לעומת פגישה עסקית. אבל אם במקום תשובה ארוכה ומפורטת היא תקבל תשובה קצרה וממוקדת, מצב זה יצא מחוץ לתבנית שהיא מכירה/ צפתה לה. וכעת הסבירות שהיא תזכור את התרחיש יותר טוב מכל מרואיין שיבוא לאחר מכן עולה באופן משמעותי.
הטיפ הכולל לכל הנתונים המופיעים כאן הוא כאשר אתם מגיעים לריאיון עבודה עשו הכל כדי להיתפס כאנשים קשובים – אבל קשובים במיוחד. אם תיתפסו כאנשים קשובים תבלטו מיד על פני שאר המועמדים (אשר נוטים להראות ביצועי קשב נמוכים יחסית). אם תצליחו במשימה תבלטו מספיק כדי שגם יזכרו אתכם לאורך זמן. גם קשובים וגם יזכרו אתכם? הסיכוי שלכם להתקבל עלה משמעותית.
אבל, התצפיות בשטח מראות כי אנשים לא תמיד מודעים לרמת הקשב שלהם. ישנם רבים שחשים כי הם מפגינים ביצועים גבוהים של הקשבה בעוד שבפועל הם בקושי נתפסו קשובים.
הנה כמה טיפים שיעזרו לכם להראות קשובים אל מול הצד השני:
טיפ ראשון: רצוי לשאול שאלות שמעניינות אתכם על התפקיד. הקשיבו לתשובה בעניין ובאופן מלא.
- GIPHY
טיפ שני: הימנעו מהנהון שמביע הסכמה. זה קשה, אני יודעת, ואולי אפילו מנוגד לטבע שלנו. אבל אדם קשוב באמת אינו נוטה להזיז את הראש ולהנהן הרבה.
- GIPHY
טיפ שלישי: נסו לכתוב מדי פעם משהו במחברת שלכם. כאשר מראיין רואה שאתם רושמים מילה או שתיים הוא מבין שאתם באמת מקשיבים, כי אדם שאינו קשוב אינו כותב את מה שהוא שומע.
טיפ רביעי: אל תתפרצו לדבריו של המראיין. תנשכו את הלשון אם צריך, אבל עד שאינכם משוכנעים שהאדם מולכם סיים לדבר לחלוטין אל תתחילו לענות או לדבר בעצמכם.
יש רשימה ארוכה של סימני גוף וטיפים נוספים אבל נסתפק באלו הפעם.
את כלל העצות והטיפים אני מספקת לאורך ההרצאה שנקראת : אומנות הקשב 1 ואומנות הקשב 2.
אתם מוזמנים לצפות בסרטון (3 דקות) בנושא זה:
כמובן שאתם מוזמנים לפנות אלי בשאלות בנושא זה או אחר. אני כאן בשבילכם
בהצלחה!
אז אם יש לכם ראיון עבודה שמתקרב או אם אתם רוצים להכיר את אומנות ההקשבה קצת יותר מקרוב, אתם מוזמנים להצטרף ליעל מן שחר בהרצאה מרתקת אודות אומנות הקשב >
Facebook Comments
זה באמת עניין של חשיבה … תודה על המאמרים שלך